הקדמה

שאלת מיקומו של קבר רחל ויישוב הפסוקים המדברים בכך, הסותרים לכאורה זה את זה, היא מן הנושאים המדוברים ביותר בארכיאולוגיה המקראית. במאמר זה נציע פתרון חדש לבעיה, ואגב כך, נכיר אתר מקראי שנשכח במהלך הדורות.

א) בגבול בנימין בצלצח

בתורה נאמר שרחל נקברה "בדרך-אפרת היא בית-לחם" (בראשית מח:ז), מכאן שקבר רחל אמור להימצא בבית-לחם אשר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים. אלא שעל-כך קשה מן הנאמר בנביא, שכאשר שמואל מושח את שאול למלך הוא אומר לו:

"בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל בגבול בנימן בצלצח" (שמואל א י:ב).

הרי שקבר רחל נמצא בנחלת בנימין, כלומר מצפון לירושלים.

על סתירה זו עומדים כבר חז"ל בתוספתא (סוטה יא, ז): "היכן מצינו שנקברה בגבול בנימין והלא לא נקברה אלא בבית לחם", ועונים ששני האנשים יצאו מקבר רחל ושאול מצאם בגבול בנימין בצלצח. בבראשית רבה (פב, י) יש תשובות אחרות:

"הכי אמר: בלכתך היום מעמדי מעם קבורת רחל ומצאת שני אנשים בגבול בנימין בצלצח, ואית דאמרי בלכתך היום מעמדי בגבול בנימין בצלצח ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל".

לפי חז"ל יוצא שרחל קבורה בבית לחם, ואנו נאלצים להידחק כדי לפרש את הכתוב בשמואל.

אפשרות אחרת שהעלו כבר הרמב"ן והחזקוני בפירושם לתורה, והיא מקובלת על חוקרים רבים, היא שרחל קבורה בנחלת בנימין (מייזלר, תשכ"ה; פרס, 1955, 813; דמסקי, תשל"ו, 363; שילר, תשנ"ח).

אלא שאם רחל נקברה מצפון לירושלים בנחלת בנימין לא מובן מדוע הפסוק משתמש בבית לחם המרוחקת כנקודת ציון. זאת ועוד, בתוספתא אמרו שרחל קבורה בבית לחם יהודה. אם רחל קבורה בנחלת בנימין עלינו לומר שכבר בימי התנאים נשכח מקום הקבר, וזהו כמובן דבר שקשה לקבל.

כשנחפש בסביבת קבר רחל נמצא שניתן לפרש את שני הכתובים כפשוטם. שכן סמוך לדרך לבית לחם, בין גבעת המטוס לרמת רחל, יש שטח הקרוי קצר אבן-ימין (מפת P.E.F. 1880), ובקרבתו אתר בשם חירבת צליח (פרס, תש"ח, 347) (כיום אתר עתיקות, ממזרח לרחוב דרך חברון, סמוך לפניה להר-חומה). מסתבר שהם משמרים את השמות צלצח וגבול בנימין ולשם בא שאול.

רחל אם כן נקברה בנחלת כפי שמשתמע מהנאמר בתורה, וסמוך לקברה נמצא המקום "גבול בנימין" המוזכר בספר שמואל. את הזיהוי (שעדיין לא פורסם), מצא ידידי החוקר ח. י. רוטשטיין, ולהלן נציע הסבר לשם זה.

ב) הקיימת מחלוקת בחז"ל לגבי מקום קבורת רחל?

הבאנו מקורות לכך שחז"ל סברו שקבר רחל הוא בנחלת יהודה. יש לכאורה גם דעה שונה, והיא דעת ר' מאיר האומר: "בחלקו של בנה מתה... ואיזה זה בנימין" (ספרי דברים לג, יב). הרי לנו שגם אצל חז"ל הייתה דעה שרחל קבורה בנחלת בנימין. אך כשנתבונן במאמר זה נגלה כי אין זאת כוונת הדברים. ולשם כך נציג את המאמר שלמותו:

"בית המקדש היה בנוי בחלקו של בנימין שנאמר: "ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם". ר' מאיר אומר: בחלקו של בנה מתה, שנאמר: "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל" וגו'. שומע אני בחלקו של יוסף בנה? תלמוד לומר: "הנה שמענוה באפרתה, מצאנוה בשדי יער", במי שנמשל כחיתו יער, ואיזה זה? בנימין שנאמר: "בנימין זאב יטרף". זכה בנימין שתשרה שכינה בחלקו."

מאמר זה נראה על פניו תמוה ביותר. כיצד ניתן ללמוד מפסוק המדבר על קבר רחל שבית המקדש נבנה בחלקו של בנימין? ומנין למד ר' מאיר שרחל מתה בחלקו של בנה?
בכדי להבין זאת נביא מאמר דומה המופיע בבראשית רבה:

"הנה שמענוה באפרתה" וגו'. ר' יהודה אומר: בית המקדש נבנה בתוך חלקו של יהודה, דכתיב: "אפרתי מבית לחם יהודה". ר' שמעון אומר: בתוך של מי שמתה באפרתה. ומי מתה באפרתה? רחל. יכול בתוך חלקו של יוסף שהוא אחד מבניה? תלמוד לומר: "מצאנוה בשדי יער" - בתוך חלקו של מי שנמשל כחית היער. ומי נמשל כחית היער? בנימין. דכתיב: "בנימין זאב יטרף". (ב"ר צ"ט, א').

חכמים נחלקו, אם כן, בחלקו של מי נבנה בית המקדש. שניהם מביאים ראיה מהפסוק בתהילים העוסק בחיפוש דוד מקום למקדש: "עד אמצא מקום לה'... הנה שמענוה באפרתה" (תהילים קלב). לדעת ר' יהודה בא הכתוב לומר כי מקום המקדש הוא בחלקו של מי שזכה באפרתה, וזהו יהודה. ולדעת ר' שמעון בא הכתוב לומר כי המקדש הוא בחלקה של מי שמתה באפרתה, וזוהי רחל. ואצל מי מבניה? זאת מלמד סוף הפסוק: "מצאנוה בשדי יער" שזהו בנימין שנמשל כחית היער.

דברי ר' מאיר בספרי כמעט זהים לדברי ר' שמעון בב"ר, ואין ספק כי המשפט "בחלקו של בנה מתה" הוא קיצור מ"בחלקו של בנה של מי שמתה באפרתה", והוא עוסק במקום המקדש. כעת הופך המאמר למובן, ויוצא מכך שגם רבי מאיר סובר שרחל קבורה בבית לחם יהודה.

ג) "גבול בנימין בצלצח" - על שום מה?

מה פשר השם "גבול בנימין בצלצח"? התשובה היא שהמקום קרוי על שם שני המאורעות שאירעו בו: "גבול בנימין" ע"ש לידת בנימין, ו"צלצח" ע"ש מיתת רחל (צלמוות).

את המקום זיהינו ב'צליח' אשר ב'קצר איבן-ימין', והוא נמצא על הדרך ממש, כפי שנאמר על מיתת רחל: "מתה עלי רחל בדרך". (החפירות הארכיאולוגיות במקום לא הושלמו, כי הן נוגעות בכביש). מתברר שהמסורות המקומיות תומכות בזיהוי המקום עם מקום מיתת רחל והולדת בנימין:

קצר איבן-ימין - "האגדה הערבית סיפרה שרחל ילדה בו את בנה בנימין" (וילנאי, תשל"ט, 7053).

צליח - בתקופה הביזנטית היה כאן מאגר מים להולכי הדרך וסמוך לו נבנה במאה ה' אתר פולחן נוצרי בשם "קתיסמא" (המנוחה), שהפך לאחר מכן למסגד. קדושת המקום נובעת משום לדבריהם שכבה כאן מרים אמו של ישו כשתקפוה צירי לידה (אבנר, תשנ"ד; אבנר ופוני תשס"א; אבנר תשס"ו).

עולה רגל נוצרי מהמאה ו' מתאר מקום זאת כך:

"בדרך ההולכת לבית לחם, במיל השלישי מירושלים, קבורה גופתה של רחל בגבול המקום הנקרא רמה. במקום הזה ראיתי באמצע הדרך מים... אומרים כי מרים הקדושה, בברחה מצרימה, ישבה במקום הזה... שם בנויה עתה כנסיה" (לימור תשנ"ח, 236).

הרי לנו שמקום זה היה במקורו אתר מקודש של רחל, ולאחר מכן הפך למוקדש למרים אם ישו.

את קביעתו של הנוסע כי מדובר ב"קבר רחל" קשה לקבל, משום שעדויות קדומות יותר, מהמאות ד' וה', מציינות את מצבת קבר רחל במקום המוכר לנו, במיל הרביעי מירושלים מימין הדרך (לימור תשנ"ח, 37, 144). אלא זהו מקום מיתת רחל, שבנקל יכול להתחלף ל"קבר רחל".

מסתבר שכך הפך המקום למקודש לנצרות. שורש הדבר היה שכאן היה המקום שבו שכבה האם (רחל) שהתקשתה בלידה, שכבה ולא קמה. בתקופה הנוצרית החליפה אמו של ישו את רחל וכך נולד מקום מקודש לנצרות. ראוי שנחזיר למקום זה את כבודו הראשון: מקום מיתת רחל. (תודתי נתונה לגב' רינה אבנר שהסבה את תשומת לבי לתיאור עולה הרגל).

ד) מהי 'כברת ארץ'?

מן האמור עד כאן עולה שמקום מיתת רחל אינו זהה למקום קבר רחל. קבר רחל סמוך לבית לחם (הקדומה), והמרחק ביניהם אינו עולה על 2 ק"מ. מקום מיתת רחל לעומת זאת נמצא צפונה יותר, ב'צליח', והמרחק בינו לבית לחם הוא כ- 4 ק"מ.

כשנדקדק בלשון הכתוב נגלה שאכן באזור זה עלינו לחפש את מקום מיתת רחל, שהרי כתוב שרחל מתה "בעוד כברת ארץ לבא אפרתה" (בראשית מח: ז). רחל אם כן נפטרה במרחק של 'כברת ארץ' מאפרתה, היא בית לחם. [על מקום קבורתה לא נאמר מרחק זה, אלא רק "בדרך אפרת היא בית לחם" (שם).]

מהי 'כברת ארץ'? רבותינו דרשו מה שדרשו, אך פשוטו של מקרא הוא שמדובר במידת מרחק ידועה. כך מלמד גם המחקר המשווה על שפות עתיקות:

"כמה מפרשני ימי הביניים ראו כ' של 'כברת' את כ' הדמיון, ופתרו את המילה 'ברת' במשמעות פרסה או מיל; דעה זו מתאשרת מן האכדית beru... ומכאן הביטוי העברי כברת הארץ... ופירושו כפרסה רגילה במידת הארץ" (טור-סיני תשכ"ג, 11-12).

רחל מתה ככל הנראה במרחק של כפרסה מבית לחם. פרסה היא 4-5 ק"מ, וזהו בערך המרחק שבין 'צליח' לבית לחם. גם התיאור על "כברת ארץ לבא אפרתה" תומך אם כן בזיהוי המוצע למקום מיתת רחל.

רשימת מקורות

• אבנר ר', תשנ"ד; חדשות ארכיאולוגיות ק',ירושלים, עמ' 79.
• אבנר ר' ופוני ש', תשס"א; תהליכי תכנון אדריכליים בתקופה הביזנטית: כנסיית הקתיסמה, • בתוך: י' אשל (עורך), מחקרי יהודה ושומרון, הקובץ העשירי, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל, עמ' 171-172.
• אבנר ר'; כנסיית הקטיסמא בדרך בין ירושלים ובית לחם, קדמוניות 130, תשס"ו, עמ' 117-121.
• דמסקי א', תשל"ו; רחל - קבורת רחל, אנציקלופדיה מקראית ז', מוסד ביאליק ירושלים.
• וילנאי ז', תשל"ט; אנציקלופדיה אריאל, תל אביב.
• טור-סיני נ', תשכ"ג; כברת ארץ, אנציקלופדיה מקראית ד', מוסד ביאליק ירושלים.
• לימור א'; מסעות ארץ הקודש, יד בן צבי, ירושלים.
• מייזלר ב', תשכ"ה; מחקרים טופוגרפיים, ידיעות בחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה - קובץ שני, הוצאת החברה לא"י ועתיקותיה, ירושלים, עמ' 52.
• פרס י', תש"ח; ארץ ישראל - אנציקלופדיה טופוגרפית היסטורית - כרך שני, ירושלים.
• פרס י', 1955; ארץ ישראל - אנציקלופדיה טופוגרפית היסטורית - כרך רביעי, ירושלים.
שילר א', תשנ"ח; קבר רחל, אריאל 128-129, עמ' 94.